פסק-דין בתיק ת"ק 733-05-11

1.         לפני תביעה כספית ע"ס של 4,139 ש"ח שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע מס' 2, רכב מסוג פיג'ו מ.ר. 7883110, עקב תאונת דרכים שאירעה ביום 29.11.10.

בזמנים הרלוונטיים לתאונה הרכב היה נהוג ע"י התובעת מס' 1 (להלן " התובעת") אשתו של התובע מס' 2.

2.         עסקינן בתאונת שרשרת במהלכה פגע רכבה של הנתבעת מס' 1, בזמן שהיה נהוג ע"י בתה -  גב' דר בנאן (להלן " הנתבעת"), ברכבה של התובעת מאחור. באירוע היה מעורב רכב שלישי, אשר היה רשום, בזמנים הרלוונטיים לתאונה, על שמה של צד ג' (רכב מ.ר.  1702919) ופגע ברכבה של הנתבעת.

3.         המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה אם פגיעת רכב צד ג' ברכב הנתבעת הביאה להדיפתו לעבר רכבה של התובעת או שמא התאונה בין רכב הנתבעת לרכב התובעים לא היתה קשורה בפגיעת רכב צד ג' ברכב הנתבעת מאחור.

4.         להשלמת התמונה יצוין כי רכב צד ג', הרכב השלישי בשיירה, ברח ממקום התאונה לאחר התרחשותה.

5.         צד ג', גב' עישאן, שהינה הבעלים הרשום של הרכב השלישי בשיירה, טענה כי הרכב  נמכר לפני התאונה (ביום 29.11.10) לאחד בשם אחמד עלי וכי מאז אותו מועד לא נעשה בו כל שימוש על ידה ו/או על ידי מי מטעמה. לא זו אף זו, היא טענה כי בשנתיים האחרונות שלפני מכירת הרכב הוא היה מושבת, ללא ביטוח וללא רשיון,  והוא נמכר לחלקים בלבד בסך של 700 ש"ח. צד ג' טענה כי לאחר שקיבלה הודעה מהמשטרה על מעורבות הרכב בתאונה, היא ביקשה להוריד אותו מהכביש.

            צד ג' צירפה לכתב ההגנה עותק מזכרון הדברים בינה לבין הקונה.

6.         בדיון העידו שתי הנהגות כמו גם גב' עישאן. שתי הנהגות אישרו בעדותן את מעורבותו של רכב צד ג' בתאונה ואת בריחתו מהמקום. הן גם אישרו כי לרכב זה נגרם נזק כבד בתאונה.

7.         התובעת העידה בדיון כי רכבה של הנתבעת פגע בה מאחור פעמיים, כאשר הפגיעה השנייה היתה לאחר הדיפת רכב צד ג' לעבר רכבה.

8.         מנגד, העידה הנתבעת כי היא פגעה ברכבה של התובעת פעם אחת בלבד, פגיעה אשר היתה לאחר שרכב צד ג' פגע בה מאחור בעוצמה והדף אותה לעבר רכבה של התובעת.

9.         צד ג' בתורה העידה כי בזמנים הרלוונטיים לתאונה הרכב לא היה בבעלותה וכי היא לא עשתה בו כל שימוש. היא גם העידה שהיא קיבלה רישיון נהיגה שלושה חודשים לפני הדיון והיא לא קשורה כלל לתאונה.

10.        לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתיהם ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי, מצאתי לדחות את התביעה;

11.        ראשית אציין כי מבין שתי הגרסאות, של התובעת מחד ושל הנתבעת מאידך, מבכרת אני את גרסתה של הנתבעת אשר מסרה עדות עקבית ואחידה, העולה בקנה אחד עם גרסתה בטופס ההודעה על התאונה ובכתב ההגנה.

            מנגד, התובעת מסרה לראשונה בדיון כי רכבה נפגע פעמיים, גרסה שלא בא זכרה בטופס ההודעה על התאונה וגם לא בכתב התביעה, ולמעשה לא ניתן היה להימנע מהרושם כי גרסה זה הועלתה לראשונה בדיון לאחר שהבינה התובעת את הבעייתיות בקביעה כי רכבה של הנתבעת נהדף לעברה ע"י רכבו של צד ג'.

שנית, גרסתה של הנתבעת עולה בקנה אחד עם הנזקים הכבדים שנגרמו לרכבו של צד ג' (ועל כך העידו שתי הנהגות), אשר ככל הנראה נסע במהירות (כפי שהעידה הנתבעת) פגע ברכבה של הנתבעת מאחור והדפו לעבר רכבה של התובעת.

12.        מכאן, אני קובעת כי אין להטיל אחריות כלשהי על הנתבעת. במקביל, לא מצאתי להטיל אחריות גם על צד ג', שכן התרשמתי מאמינותה של גב' עישאן ושוכנעתי כי היא מכרה את הרכב לפני התאונה וכי בזמנים הרלוונטיים להתרחשותה לא היה כל קשר מהותי לרכב - לא כנהגת ולא כבעלים.

גרסתה של גב' עישאן מעבר להיות אמינה, ייתכן והיא מסבירה (וכמובן לא מצדיקה) את בריחתו של צד ג' מהמקום, שכן נראה כי הוא נהג ברכב ללא רישיון וללא ביטוח (מהמסמכים שהוצגו עולה כי לא חודש רישיונו של הרכב מאמצע שנת 2009).

13.        לאור האמור ומשלא צורף להליך הנהג של רכב צד ג', אשר לטעמי היה האחראי להתרחשות התאונה, אין לי אלא לדחות את התביעה.

            התביעה נדחית.